תולדות האסטרולוגיה

המהפכה המדעית שהתחילה במאה ה- XVII גרמה לאשליות רבות לאנשי רוח מערביים, כי בעתיד הקרוב יתגלה כל סודות העולם בכוחו של המדע הראשי והניסוי. ההכרה העולמית בתיאוריית קופרניק ההליוצנטרית ( מייסד האסטרונומיה המודרנית) ואז גילתה כוכבי לכת חדשים נתפסה כפרכה לאסטרולוגיה שהשתמשה באופן מסורתי במודל הגאוצנטרי של תלמי (תלמי (367? – 283? לפנה”ס), אסטרונום וגנרל בצבא אלכסנדר הגדול שהצליח אחריו כשליט מצרים (323-285 לפנה”ס)) ורק חמישה כוכבי לכת גלויים.

כתוצאה מכך, בסוף המאה ה- XVII באירופה היבשתית התרגול אסטרולוגיה הגיע למעשה לאפס. באנגליה נמשכו כמה מסורות אסטרולוגיות ולא הופסקו מכיוון שבאנגליה המסורת החזקה של מדעי עשבים כללה ידע אסטרולוגי כלשהו.

בתקופה זו החלה החברה לדרוש מאסטרולוגים הוכחות מדעיות לתגליות האסטרולוגיה שלהם, לא משנה כמה זה נשמע פרדוקסאלי, מכיוון שאסטרולוגיה היא אחד המדעים העתיקים ביותר. באותה עת ההגדרה של מדע הייתה צרה ביותר. כל מה שלא ניתן היה להוכיח “על ידי מקל וחבל”, נראה לא מדעי. אותם אסטרולוגים, ששאפו לקבלה חברתית, החלו להציע (והמשיכו להציע עד כה) הסברים רציונליסטיים שונים לאסטרולוגיה. אולם ביחס לתחום הידע המבוסס על המושגים הפילוסופיים-דתיים הקדומים, הוא מתברר לא כה הרמוני.

באותה תקופה הרבה שינויים התרחשו לא רק במדע אלא גם שינויים עצומים התרחשו בחברה בפני עצמה. גם תפקידם של האסטרולוגים בחברה השתנה. באותן שנים אסטרולוגים רבים היו במקביל רופאים, מתרגמים ומתמטיקאים. הם היו אנשים בעלי השכלה גבוהה. לקוחותיהם היו האריסטוקרטים והכהנים, אלה ששלטו בעולם באותה תקופה. לדוגמה, אחד הנציגים העיקריים של האסטרולוגיה מימי הביניים, גואידו בונאטי, היה אציל בפני עצמו והוא ניבא לכמרים את הדרגה שהם יכולים להגיע אליהם – בישוף, קרדינל או אפילו האפיפיור. הוא נהג לתת עצות לבני משפחת המלוכה ולאריסטוקרטים בנושאים פוליטיים, צבאיים וממלכתיים.

כעת הסמכות העבירה לאנשי עסקים יותר ויותר והחינוך ההולך וגובר בקרב עובדים הוליד אסטרולוגיה פופולרית – זו שממלאת כעת את העמודים האחרונים של עיתונים ומגזינים רבים. מערכת החינוך שינתה את האוריינטציה, כעת הבסיסיים התרכזו במהנדסים, מנהלים, בנקאים, וידע השפות והפילוסופיות הופך פחות חשוב ומשמעותי. וכאשר במחצית השנייה של המאה ה- XIX באירופה החלה ההתעוררות הבאה של האסטרולוגיה, רק מעטים היו מסוגלים להשתמש במקורות, ורוב המסמכים עדיין לא תורגמו מיוונית, ערבית ולטינית.

חידוש העניין באסטרולוגיה במאה ה- XIX נגרם במידה רבה על ידי ספקנות לגבי התיאוריה הקיימת שאפשר להסביר את כל הסודות של האנושות על דרך התבונה. הבנת המדע החלה להתארך בהדרגה וכתוצאה מכך בסוף המאה ה- XX איש אינו מפתיע במדע כזה כמו פסיכולוגיה – שנושאיו ושיטותיהם נמצאים במקרים רבים מאד מתבנית רציונליסטית.

בהשראת ההצלחה החברתית של הפסיכולוגיה, אסטרולוגים רבים של המאה ה- XX החלו ללמד אסטרולוגיה על ידי שילוב זה עם פסיכולוגיה. כתוצאה מכך נולדה אסטרולוגיה פסיכולוגית. אסטרולוגיה פסיכולוגית התמקדה, בשונה מאסטרולוגיה קלאסית, לא במציאות האובייקטיבית אלא בעולמו הרגשי של האדם.

יחד עם זאת, בסוף המאה ה- XX היא הגבירה את העניין ליצירות אסטרולוגיות קלאסיות, לאותן שיטות וכיוונים שהוסתרו. בגלל זה תורגמו הרבה מסמכים אסטרולוגיים מהשפה היוונית והלטינית.